#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רע. מי שלקח בהמה טמאה במעות מעשר שני וברח המוכר יאכל כנגדן. האם מחלל את מעות המעשר שני שאצל המוכר ומדוע? 	"לרש""י מחלל הלוקח את מעות המעשר שני שאצל המוכר על מעות משלו. ופירש הר""ר מאיר (תוד""ה מתקיף) דכיון שהוא זכות למוכר יעשה לוקח שלוחו ויחללנו. אבל דעת הריב""א שיאכל כנגדן הוא קנס שקנסו ללוקח אבל לעולם המעות קדושים אצל המוכר כיון שאין אדם יכול לחלל דבר שאינו ברשותו."	קידושין נו. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעא. מי שלקח בהמה טמאה במעות מעשר שני ולא ברח המוכר קונסים את המוכר לבטל את המקח. מדוע קונסים את המוכר, ומה הקנס שהקשתה הגמ' שיקנסו את הלוקח, מה זה יועיל למוכר ומדוע זה קנס ללוקח? 	"קונסים את המוכר דכל היכא דאיכא איסורא התם קנסינן. הגמ' הקשתה שיקנסו את הלוקח שיאכל כנגד המעות בירושלים. כתבו התוס' (ד""ה וקנסיה) שלפירוש הר""מ יצאו המעות שביד המוכר לחולין ולפירוש הריב""א יצטרך הלוקח ללכת לבית המוכר כדי לחללן ולומר לו המעות שהן קדושין בידך תהא קדושתן על אלו ואז יצאו לחולין. כתבו התוס' (ד""ה מסתברא) דחשיב קנס ללוקח משום שמסתמא לקח הבהמה ביוקר ממעות מעשר שני ליפטר עצמו מלעלות לירושלים וכשנאמר לו שיאכל כנגדו בירושלים והמקח יהיה שלו יהיה לו הפסד גדול שגם קנה הבהמה ביוקר וגם צריך לעלות המעות לירושלים."	קידושין נו: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רעב. אלו תשעה איסורי הנאה נאמרו במשנה ומדוע לא נאמר פיגול, חמץ בפסח וע""ז? "	"ערלה, כלאי הכרם, שור הנסקל , עגלה ערופה, ציפורי מצורע , שער נזיר, פטר חמור, בשר בחלב, חולין שנשחטו בעזרה. כתבו התוס' (ד""ה המקדש) שהמשנה לא אמרה פיגול דבקדשים לא קא מיירי, ולא חמץ בפסח משום שסברה כר' יוסי הגלילי שמתירו בהנאה <sup>קד</sup>, ולא ע""ז משום דלא שייך למיתני ביה מכרן וקידש בדמיהן מקודשת שהרי ע""ז תופסת דמיה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קד.  והרשב""א  (ד""ה ובחולין)  כתב דתנא ושייר חמץ בפסח ושייר נמי פגול ונותר.</span>"	קידושין נו: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעג. מדוע המקדש בערלה אינה מקודשת והרי מותר להנות ממנה שלא כדרך הנאתה? 	"תירצו התוס' (ד""ה המקדש) דכאן מיירי דליכא שוה פרוטה אלא כדרך הנאתו אי נמי דמיירי שפיר דאיכא שו""פ אף שלא כדרך הנאתו מ""מ כיון שהאשה סבורה שיש ליהנות כדרך הנאתן ואינו כן לא סמכה דעתה והוי קידושי טעות <sup>קה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קה.  והרשב""א  (ד""ה מתני')  כתב דלעולם אינה מקודשת אפילו קידשה בסאה של פירות ערלה משום דהשתא מיהא לית להו דמים שאסור למוכרם. ומה שהתירו לשוף בגוהרקי דערלה משום שאינה דרך הנאתו דוקא במקום חולי התירו אבל שלא במקום חולי לא. ואע""פ שאלו מן הנשרפים ויש באפרן יותר משו""פ אינה מקודשת שאפרן הא אינו בעולם וכשישרוף הפירות כגוף אחר דמי ולא זהו מה שקידשה בו. </span>"	קידושין תוס' נו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעד. לאחר שנאמר שלא יהנה מערלה מדוע הוצרך לומר שלא יצבע בו ושלא ידליק בו את הנר? 	"כתבו התוס' (ד""ה מנין) דאיצטריך לאשמועינן שלא יצבע בו דסלקא דעתך דשרי משום דחזותא לאו מילתא היא. ואיצטריך לאשמועינן שלא ידליק בו דסלקא דעתך דשרי משום דמכלה אותו."	קידושין תוס' נו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רעה. אלו דברים רצו ללמוד מ""ובעל השור נקי""? "	"להו""א שאם שחט שור הנסקל לאחר שנגמר דינו שאסור בהנאה. למסקנא שהנאת עורו אסורה או שאין בעל השור משלם חצי כופר ולא דמי ולדות."	קידושין נו:		
